שאלות ותשובות

תשובה: הדבר שהכי חשוב לזכור כשמגיעים לוועדה של המוסד לביטוח לאומי הוא שמי שבודק אותך הינו רופא מומחה שבדק אלפי אנשים לפניך, והוא מכיר כל "טריק" בספר. לכן – אין לנסות ולהגזים בתלונות ובממצאים.
הקפידו לבטא באופן מדוייק את כאבכם או מוגבלויתכם, אבל אל תפריזו.
חשוב מאוד, עוד לפני הדיון בוועדה, להכין בבית רשימה של כל המכאובים והמוגבלויות מהם אתם סובלים ולהקריא אותה באופן מסודר לוועדה, כך שלא תשכחו לציין כל פרט שמגביל אתכם.
הקפידו לנהוג בנימוס כלפי הבודקים ולהענות לדרישותיהם.
רק כך תוכלו להבטיח שמלוא מכאוביכם יגיעו לתשומת ליבם של אלה שאמורים להכריע את גובה נכותכם.
סגור תשובה.

תשובה: הדבר שהכי חשוב לזכור כשמגיעים לוועדה של המוסד לביטוח לאומי הוא שמי שבודק אותך הינו רופא מומחה שבדק אלפי אנשים לפניך, והוא מכיר כל "טריק" בספר. לכן – אין לנסות ולהגזים בתלונות ובממצאיםראשית, הרשי לי לאחל רפואה שלמה ומלאה לאחיך, ומי ייתן והנכות שלו היא זמנית בלבד. הרשי לי להקדים ולשאול מספר שאלות על מנת שאוכל לתת לך תמונה מלאה יותר לשאלתך. מי קבע לו 100% נכות ? האם זו תאונת עבודה (בדרך לעבודה/בעבודה/בדרך מהעבודה)? אם כן - האם המוסד לביטוח לאומי הוא זה שקבע את הנכות ? אם לא- האם המוסד לביטוח לאומי קבע נכות בנכות כללית ו/או שירותים מיוחדים ? לעניין סכום המקדמה על החשבון, מושג זה נקרא בשפה המשפטית "תשלום תכוף" וניתן לשלם אותו בתקופה של עד שנתיים אחרי התאונה (כמובן, שיש מקרים חריגים שמשלמים גם הרבה אחרי). אם המדובר בתאונת עבודה, מהיר יותר ונכון יותר לפנות למסלול של "נכה נזקק", המקנה למעשה 100% נכות לתקופה מסויימת של שיקום. תשלום תכוף משלמים לצורך מחייה וסיעוד - דהיינו, לאפשר לאדם לחיות ולדאוג לצרכיו הרפואיים והסיעודיים. אין סכום "הגיוני", אלא שהסכום הוא פונקציה של צורכי הסיעוד שלו (עזרה בשכר וכו'), צרכיו הרפואיים (שיקום אורטופדי, כסא גלגלים, תרופות וכו') וכן מתן סכום שמאפשר לו לחיות ברמת חיים סבירה. נהוג לפסוק תשלום תכוף לתקופה שמספיקה לחצי שנה בכל פעם, והסכום נע (כמובן, תלוי בצורכי הסיעוד ובצרכים הרפואיים שלו) במרווח שבין 20,000-70,000 ש"ח. יש לשים לב שכל סכום שנפסק כתשלום תכוף מנוכה אח"כ מסכום הפיצוי הסופי, ולכן - אכן המדובר בתשלום "על חשבון". יש לשים לב גם שכל סכום המתקבל מהביטוח הלאומי גם כן מנוכה מסכום הפיצוי הסופי. מבחינת הפיצוי הסופי שבתביעה, הדבר תלוי מאוד באחוזי הנכות הצמיתה שתישאר לו. אם אכן (ואני מאחל לכם מכל ליבי שלא) יקבעו לו 100% נכות צמיתה, הרי שמעבר לנכות הצמיתה, יהיה צורך לקבוע מהם צרכי השיקום שלו (מומחה שיקומי) ומהם צרכי המחייה שלו (התאמת מגורים, מזגן, ניידות, כביסה) וכו'. הערכת הפיצוי הסופי בשלב מוקדם כ"כ הינה קשה ביותר. אתן לך קווים מנחים בתחומים ה"ברורים" יותר והם: כאב וסבל ("עוגמת נפש"), והפסדי השתכרות (לעבר ולעתיד). הרכיבים של הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וניידות לא ניתנים להערכה בשלב זה בלי נתונים הרבה יותר מעמיקים ואין טעם לזרוק מספרים באוויר. בתחום הכאב וסבל - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קבע נוסחה חשבונאית פשוטה וברורה להערכת "עוגמת הנפש". אני מסכים איתך שהמדובר בנוסחה "קרה" שלא מתחשבת בעוגמת הנפש האמיתית שנגרמת לאדם צעיר בן 32 שחייו נקטעים באכזריות בשעה שהוא נוסע על אופניים אבל זו הפשרה (הדיי טובה) שהושגה כאשר החוק הזה חוקק. כדי לא להרחיב בתיאוריה משפטית, אסביר לך שה"תמורה" לכך שויתרו על הערכה אישית של כאב וסבל היא שאין צורך להוכיח מי אשם בתאונה כדי לזכות בכסף. דוגמא טובה לכך היא נפילה במדרגות. אם אדם נופל במדרגות בגן עירוני, הוא צריך להוכיח ראשית שהעירייה התרשלה באיך שהיא בנתה את המדרגות, ורק אם הוא מצליח להוכיח שהעירייה התרשלה בבניית המדרגות, רק אז עוברים לבחון את הנזק שלו (ובכלל זה גם את הכאב והסבל). בתאונת דרכים, עוברים ישר לבחון מהו הנזק, ואין זה משנה בכלל מי אשם. "פשרה" זו חסכה המון זמן של דיונים סתמיים ו"ייעלה" את העניין. משכך, החשבון של כאב וסבל הינו נוסחה חשבונאית פשוטה : אחוזי נכות * סכום מקסימאלי (150,000 ש"ח לערך) + 290 ש"ח (בערך) * ימי האשפוז (כאשר גם שיקום באשפוז יום נחשב כיום אשפוז). משכך, ובהנחה ולאחיך 100% נכות צמיתה, מגיע לו 150,000 ש"ח כאב וסבל (אמורים להפחית מזה 2% בגין העובדה שהוא בן 32, אבל לאור העובדה שככל הנראה יש גם ריבית והצמדה, ולצורך הפשטות, נשאיר את המספר כמו שהוא) + 290 ש"ח עבור כל יום אשפוז. מבחינת בסיס שכר, צריך לבדוק מהו הברוטו שלו, ומתוך זה להוריד רק את מס ההכנסה, וזה בסיס השכר שלו. לא הנטו הרגיל. מכיוון שאין לי נתון אחר - אתחשב ב- 6,000 ש"ח. לעניין הפסדי ההשתכרות לעבר - 100% * 6,000 ש"ח * מס' החודשים מאז התאונה ועד היום. לעניין הפסד ההשתכרות לעתיד: 100% * 6,000 * 259.8414 (מקדם היוון מהיום עד גיל 67) = 1,500,000 ש"ח בערך. על הסכומים האלה צריך להוסיף עוד הרבה כסף עבור עזרת צד ג', ניידות, הוצאות רפואיות והתאמת דיור. אני רק אומר לך שהמדובר בתהליך ארוך מאוד, שעלול לקחת גם 5 שנים עד שהוא יראה את כל הכסף. אשמח לעמוד לשירותך בשאלות נוספות. ושוב, איחולי בריאות שלמה סגור תשובה.

תשובה: :החוק קובע 3 שלבים 8% מהסכום המתקבל במידה והתיק נסגר לפני הגשת התביעה לביהמ"ש 11% מהסכום המתקבל במידה והתיק הוגש לביהמ"ש אך טרם נוהלו בו ראיות (תצהירי עדות ראשית). 13% מהסכום המתקבל במידה והתיק מנוהל עד לפס"ד. על סכומים אלה יש להוסיף מע"מ. תשלום תכוף גם הוא יכול להתנהל ב- 3 שלבים: במסגרת מו"מ עם חברת הביטוח, במסגרת תביעה עצמאית לתשלום תכוף ובמסגרת ניהול כל הבקשה לתשלום תכוף עד למתן החלטה על ידי ביהמ"ש. לפי השלב של הניהול כך גם שכ"ט המשולם, דהינו 8%-13% לפי שלב הניהול של התשלום התכוף. עם זאת, יש לזכור כי מלוא התשלום התכוף מופחת מהסוף של התביעה, כך שלמעשה עו"ד לא מקבל שכ"ט כפול. עו"ד יכול לקחת את שכ"ט של התשלום התכוף עם קבלת סכום הכסף, וזה גם מה שנהוג. שימי לב שלעו"ד מגיע שכ"ט רק מהסכום שקיבלתם במלואו ואי אפשר לפצל. היו פעם עורכי דין שהיו נוהגים גם לגבות את שכ"ט שפוסק ביהמ"ש וגם 8%-13% מהתביעה. זה כמובן אסור סגור תשובה.